פשיטת רגל בישראל — מה השתנה ואיך מגישים בקשה (2026)
'פשיטת רגל' הוא השם הישן. מאז 2019 ישנה חדלות פירעון — הליך מתוקן ומתקדם יותר. מי זכאי, איך מגישים, כמה עולה, ומה נמחק בסוף.
אם הגעת לכאן עם החיפוש "פשיטת רגל" — אתה לא לבד. עשרות אלפי ישראלים מחפשים כל חודש את המילים האלו, שכן זה המונח שכולם מכירים. הבשורה הטובה: מאז 2019 ישנה בישראל מסגרת חדשה, מתקדמת ומגנה יותר — חדלות פירעון ושיקום כלכלי — שמחליפה את "פשיטת הרגל" הישנה ומציעה דרך אמיתית לצאת מהמצוק הכלכלי.
בקצרה: פשיטת רגל / חדלות פירעון בישראל 2026
- • חוב מינימלי: 58,794 ₪ (מתעדכן מדי שנה לפי מדד).
- • משך ההליך: 3 שנים (ניתן לקצר ל-18 חודשים בנסיבות מיוחדות).
- • מה נמחק: הלוואות, כרטיסי אשראי, חובות לספקים — כמעט הכל.
- • מה לא נמחק: מזונות, קנסות פליליים, חובות שנוצרו במרמה.
- • ניהול: נאמן ממנה, משלמים "דמי קיום" + יתרת הכנסה לנאמן.
- • אגרת הגשה לבית משפט: כ-1,655 ₪ (ניתן לבקש פטור).
פשיטת רגל = חדלות פירעון — אותו הליך, שם חדש
"פשיטת רגל" ו"חדלות פירעון" מתארים את אותו ההליך המשפטי: פנייה לבית המשפט בגלל חוסר יכולת לפרוע חובות, מינוי נאמן, תקופת שיקום — ובסוף, מחיקת החובות (הפטר). ההבדל הוא רק בשם ובחוק שחל: הפקודה הישנה מ-1980 הוחלפה ב-2019 בחוק חדש ומוגן יותר.
מה השתנה — פקודת פשיטת הרגל מול חוק חדלות פירעון
שני החוקים שואפים לאותה מטרה: לתת לאדם שנקלע לחובות מוצא הוגן, ובמקביל להגן על הנושים. אבל החוק החדש (שנכנס לתוקף בספטמבר 2019) שינה את הכללים לטובת החייב במגוון דרכים:
| נושא | פקודת פשיטת הרגל (עד 2019) | חוק חדלות פירעון (2019 ואילך) |
|---|---|---|
| שם החוק | פקודת פשיטת הרגל, 1980 | חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 |
| משך ההליך | 7 שנים ויותר במקרים רבים | 3 שנים (ניתן לקצר ל-18 חודשים) |
| גורם מנהל | כונס נכסים רשמי | הממונה על הליכי חדלות פירעון + נאמן |
| סכום מינימלי | לא היה סכום מוגדר | 58,794 ₪ (2026) |
| הגנת דמי קיום | מוגבלת | מוגנת בחוק — רמת חיים בסיסית מובטחת |
| שיקום כלכלי | פחות דגש | עיקרון מרכזי בחוק — שיקום ולא ענישה |
| הפטר מיידי | לא קיים | קיים במקרי מצוקה קיצונית |
מה זה אומר בפועל? אם פתחת הליך לפי הפקודה הישנה לפני 2019, ייתכן שאתה עדיין נמצא בהליך ישן עם תנאים פחות נוחים. ניתן לבקש מבית המשפט מעבר להליך לפי החוק החדש — מומלץ להתייעץ עם עורך דין.
מי זכאי — תנאי הסף לפתיחת ההליך
לא כל מי שיש לו חובות יכול (או צריך) לפתוח הליכי חדלות פירעון. החוק קובע תנאים ברורים:
- 1 סכום חוב מינימלי: 58,794 ₪ (נכון ל-2026, מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן). החוב יכול להיות מפוזר בין מספר נושים.
- 2 חדלות פירעון: עליך להוכיח שאין לך יכולת לפרוע את חובותיך במהלך השנה הקרובה. זה לא סתם "חוסר כסף" — אלא חוסר יכולת מוכח.
- 3 לא חברה: החוק מחלק בין יחידים לחברות. מדריך זה עוסק ביחידים — אנשים פרטיים ועצמאים. לחברות בע"מ יש הליך נפרד (פירוק / הבראה).
- 4 לא הליך פתוח אחר: אם כבר מתנהל נגדך הליך פשיטת רגל או חדלות פירעון, לא ניתן לפתוח הליך חדש במקביל.
מתי לא כדאי לפתוח הליך?
אם החוב זמני (פיטורים, מחלה, אבל יש נכס שתוכל למכור), אם יש לך עסק פורח שיאפשר פרעון בהסדר, או אם החוב מתחת לסכום המינימלי — ייתכן שפתרון אחר (כמו הסדר עם הנושים, חדלות פירעון מחוץ לבית משפט, או בקשת צו תשלומים) עדיף. התייעץ לפני שמחליטים.
4 שלבי ההליך — מהגשה עד הפטר
ההליך מוגדר בחוק ועובר בארבעה שלבים עיקריים. ציר הזמן המשוער הוא 3 שנים, ובנסיבות מיוחדות ניתן לקצרו:
- 1 הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי — ממלאים טופס מפורט עם פירוט
כל החובות, ההכנסות, הנכסים וההוצאות. מצרפים מסמכים: תלושי שכר, דפי חשבון,
חוזים, פסקי דין. מגישים ביחד עם תשלום אגרת בית משפט (1,564 ₪ נכון ל-2026).
ציר זמן: שבוע-שבועיים להכנה - 2 צו לפתיחת הליכים ומינוי נאמן — בית המשפט דן בבקשה ואם מאשר,
מוציא "צו לפתיחת הליכים". מרגע זה: הנושים לא יכולים לנקוט הליכים נגדך (עיקולים
מושהים), ומתמנה נאמן שמנהל את ההליך. הנאמן בוחן את נכסיך, הכנסותיך, וקובע
"דמי קיום" שיישארו לך מדי חודש.
ציר זמן: חודש-חודשיים מהגשה - 3 תקופת השיקום — 3 שנים (לרוב) שבהן אתה ממשיך לחיות ולעבוד,
משלם לנאמן חלק מהכנסותיך מעבר ל"דמי הקיום", ועומד בתנאי ההליך: שיתוף פעולה
מלא עם הנאמן, לא צבירת חובות חדשים, דיווח על שינויי הכנסה. הנאמן מחלק את
הכספים שנאספו לנושים לפי סדר עדיפות.
ציר זמן: 18 חודשים–3 שנים - 4 ההפטר — מחיקת החובות — בתום תקופת השיקום, בית המשפט בוחן אם
עמדת בתנאים. אם כן, ניתן צו הפטר שמוחק את יתרת החובות שנותרו (כולל חובות שלא
נפרעו כלל לנושים). מרגע ההפטר — דף חדש. אתה פנוי מהחובות שנכללו בהליך.
ציר זמן: בתום תקופת השיקום
האם ניתן לקצר את ההליך?
כן. החוק מאפשר קיצור ל-18 חודשים במקרים של שיתוף פעולה מלא, מצב כלכלי קשה במיוחד, גיל מתקדם, מחלה קשה, או כאשר אין ולא יהיה יכולת לשלם כמעט דבר. בית המשפט מחליט לפי נסיבות אישיות. חשוב לטעון זאת בבקשה מראש.
מה נמחק בסוף — ומה לא
ההפטר הוא הלב של ההליך — אבל הוא לא מוחק הכל. חשוב לדעת מראש מה ייכנס למסגרת ההפטר ומה יישאר:
חובות שנמחקים בהפטר
- • הלוואות מבנקים ומוסדות פיננסיים
- • חובות כרטיסי אשראי
- • משיכות יתר בחשבון
- • חובות לספקים ועסקים
- • חובות ארנונה ומים (עד לפתיחת ההליך)
- • חובות שכירות
- • הלוואות מאנשים פרטיים
- • רוב חובות המס (בתנאים מסוימים)
חובות שאינם נמחקים
- • מזונות ילדים ובן/בת זוג
- • קנסות פליליים
- • חובות שנוצרו במרמה מוכחת
- • פיצויים בגין נזק גוף מכוון
- • חובות מס שנוצרו מהכחשה ומרמה
- • חובות לאחר פתיחת ההליך
- • אגרות בית משפט ועלויות ההליך עצמו
חוב מזונות — תשומת לב מיוחדת
חוב מזונות לא נמחק בהפטר. אם יש לך חוב מזונות — הוא יישאר גם אחרי שכל שאר החובות נמחקים. חשוב לתכנן זאת מראש ולהגיע להסדר עם הנושה על חוב המזונות בנפרד, אם אפשר.
עלויות ההליך
חדלות פירעון כרוכה בהוצאות. חשוב להיכנס לתהליך עם עיניים פקוחות לגבי העלויות:
| רכיב עלות | סכום משוער (2026) | הערות |
|---|---|---|
| אגרת בית משפט | 1,564 ₪ | משולמת בעת הגשת הבקשה. ניתן לבקש פטור בגין חוסר יכולת. |
| שכר עורך דין | 6,000–20,000 ₪ | תלוי במורכבות התיק, מספר הנושים, ונכסים. ניתן בתשלומים. |
| שכר טרחת נאמן | נקבע ע"י ביהמ"ש | משולם מהכספים שנגבים, לא ישירות מכיסך. |
| תשלומים חודשיים לנאמן | לפי יכולת | ההפרש בין הכנסתך לבין "דמי הקיום" שנקבעו. יכול להיות אפס. |
| סיוע משפטי חינמי | 0 ₪ | זכאים בעלי הכנסה נמוכה — מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. |
זכאות לסיוע משפטי חינמי
אם הכנסתך נמוכה, ייתכן שמגיע לך ייצוג חינמי על ידי מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. הסיוע המשפטי מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון ללא תשלום. ניתן לבדוק זכאות באתר הסיוע המשפטי.
השפעה על דירוג האשראי ודוח נתוני האשראי
פתיחת הליכי חדלות פירעון משפיעה על דוח נתוני האשראי שלך — הדוח הממוחשב שהבנקים ומוסדות האשראי משתמשים בו:
- משך הרישום בדוח: נתוני הליך חדלות פירעון נשמרים בדוח האשראי 7 שנים מיום מתן ההפטר (מחיקת החובות) — לא מיום פתיחת ההליך.
- קבלת אשראי בתקופה: בתקופת ההליך, בית המשפט בדרך כלל אוסר על נטילת אשראי חדש ללא אישורו. הפרת האיסור עלולה לפגוע בהליך.
- חשבון בנק: החוק מחייב את הבנקים לאפשר לחדל פירעון לנהל חשבון בנק בסיסי — אתה לא תישאר בלי חשבון.
- אחרי ההפטר: 7 שנים לאחר ההפטר, הנתונים נמחקים מהדוח ואתה מתחיל דף נקי — ניתן לקבל הלוואות, משכנתאות, ולחיות חיים כלכליים רגילים.
טיפ: ניתן לבקש עותק חינמי של דוח נתוני האשראי שלך פעם בשנה מבנק ישראל ולוודא שהנתונים נכונים. לאחר ההפטר — בדוק שהרישום עודכן בהתאם.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון? ▼
אין הבדל מהותי — מדובר בשמות שונים לאותו הליך. "פשיטת רגל" הוא המונח הישן לפי פקודת פשיטת הרגל (1980). מאז ספטמבר 2019 הוחלפה הפקודה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, והמינוח הרשמי הוא "חדלות פירעון". ההליך עצמו — בקשה לבית המשפט, מינוי נאמן, תקופת שיקום, ומחיקת חובות — קיים בשני המשטרים, אבל החוק החדש הוסיף הגנות חשובות לחייב.
כמה חוב צריך לפשיטת רגל? ▼
נכון ל-2026, סכום החוב המינימלי הוא 58,794 ₪. הסכום מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן. בנוסף לסכום, צריך להוכיח שאין יכולת לפרוע את החוב בתנאים סבירים.
כמה זמן נמשכת פשיטת רגל בישראל? ▼
לפי החוק החדש, ההליך נמשך בדרך כלל 3 שנים מיום מתן צו לפתיחת ההליכים. בנסיבות מיוחדות ניתן לקצר ל-18 חודשים. לעומת זאת, בפקודה הישנה ההליך יכול היה לקחת 7 שנים ויותר.
האם פשיטת רגל מוחקת את כל החובות? ▼
לא את כולם. ההפטר מוחק את רוב החובות האזרחיים — הלוואות, כרטיסי אשראי, משיכות יתר, חובות לספקים. אבל ישנם חובות שאינם נמחקים: מזונות ילדים ובן/בת זוג, קנסות פליליים, חובות שנוצרו במרמה, פיצויים בגין נזק גוף מכוון.
מה קורה לדירה שלי בפשיטת רגל? ▼
זה תלוי בנסיבות. אם יש משכנתה ואין הון עצמי משמעותי — ייתכן שהדירה תישאר. אם יש הון עצמי גדול, הנאמן עשוי להוציאה לכינוס נכסים ולחלק את הכסף בין הנושים. החוק החדש קובע כי בית המשפט ישקול את צרכי המשפחה. בכל מקרה — מדובר בהחלטה שיקולית של בית המשפט.
האם ניתן לעבוד בזמן פשיטת רגל? ▼
כן, בהחלט. פשיטת רגל לא אוסרת עליך לעבוד. אבל הנאמן קובע "דמי קיום" שאתה רשאי לשמור לעצמך, ואת היתרה מהכנסתך תשלם לנאמן. ישנם תפקידים מסוימים שאינם מותרים לחדל פירעון — כמו מנהל חברה ציבורית.
מה קורה לבן/בת הזוג? ▼
הליך חדלות פירעון הוא אישי — בן/בת הזוג אינם חלק מהליך החייב, אלא אם הם ערבו לחובות או שהחוב רשום על שמם גם. עם זאת, נכסים משותפים (כמו דירה בבעלות משותפת) עשויים להיות מושפעים. חשוב לבצע הפרדה רכושית ברורה ולהתייעץ עם עורך דין.