ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל 2026 — מימוש, גבייה ואיך לעצור
ביצוע ומימוש פסק דין בהוצאה לפועל: איך הנושה גובה, מתי ניתן לבטל פסק דין, איך מגישים ערעור או התנגדות, צו תשלומים ותקופת התיישנות 25 שנה. מדריך 2026 — כל הזכויות שלך כחייב מול פסק דין כספי.
גילוי נאות
המידע במדריך זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה ספציפי יש להתייעץ עם עורך דין — במיוחד לפני הגשת ערעור או בקשת ביטול.
קיבלת הודעה שניתן נגדך פסק דין. אולי לא ידעת על הדיון, אולי ידעת אבל לא הגעת, אולי הלכת לדיון ובית המשפט פסק נגדך. בכל מקרה — פסק דין הוא נקודת מפנה. מרגע זה הנושה מחזיק בכלי גבייה עוצמתי, ואתה צריך להבין בדיוק מה הוא יכול לעשות איתו — ומה האפשרויות שלך.
מדריך זה מסביר את כל שלבי פסק הדין הכספי: מה הוא, מתי הופך לאכיף, סוגיו, מתי ניתן לבטלו, איך מערערים, ומה לעשות בכל שלב.
מה זה פסק דין וכיצד מגיעים להוצאה לפועל
פסק דין כספי הוא החלטת בית משפט המחייבת אדם (הנתבע/החייב) לשלם סכום כסף לאדם אחר (התובע/הנושה). כשלעצמו, פסק הדין הוא מסמך משפטי — הוא לא גובה את הכסף ולא מעביר אותו ישירות. כדי לממש את פסק הדין בפועל, הנושה צריך לפנות למנגנון גבייה אכיף: הוצאה לפועל.
המסלול מתביעה עד גבייה
- 1 הגשת תביעה: הנושה מגיש תביעה כספית לבית המשפט המוסמך — שלום (עד 2.5 מיליון ₪) או מחוזי (מעל לכך).
- 2 המצאה לנתבע: בית המשפט מוציא כתב תביעה ומזמין את הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממסירה.
- 3 ניהול התיק: הליכי ביניים — גילוי מסמכים, תצהירים, קדמי משפט — עד לדיון הוכחות (אם מגיעים לשם).
- 4 מתן פסק הדין: בית המשפט פוסק בעניין — הכרעה מי זכה, בכמה, וכן בשאלת ההוצאות.
- 5 30 יום המתנה: לאחר מתן פסק הדין, ישנה תקופת 30 יום לפני שניתן לפתוח בהוצאה לפועל. זו גם תקופת הזמן לפרוע מרצון.
- 6 פתיחת תיק הוצאה לפועל: הנושה מגיש לרשות האכיפה והגבייה בקשה לפתיחת תיק, מצרף את פסק הדין, ומבקש נקיטת הליכים.
מה פסק הדין מאפשר לנושה לעשות
ברגע שנפתח תיק על בסיס פסק דין, הנושה יכול לבקש: עיקול חשבון בנק, עיקול משכורת, עיקול רכב, עיקול נכסי מקרקעין, הגבלות על החייב (עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, מניעת פתיחת חשבון בנק), מינוי כונס נכסים לנכסים ספציפיים, ועוד. הכלים חזקים — ולנושה יש עדיפות על כלי הגבייה ביחס לחוב שאין עליו פסק דין.
מתי פסק הדין הופך לאכיף? ברגע שחלפו 30 יום ממתן פסק הדין ולא שולמה הפסיקה — הנושה רשאי לפתוח תיק. אם הגשת ערעור תוך 30 יום, ייתכן שהנושה ימתין — אולם הוא אינו חייב לעשות כן, אלא אם קיבלת צו עיכוב ביצוע.
סוגי פסקי דין — מה ההבדל ביניהם
לא כל פסק דין נולד שווה. סוג פסק הדין משפיע על קלות הביטול, על עוצמת האכיפה ועל אפשרויות ההתמודדות שלך.
פסק דין בהסכמה (הסדר פשרה / גישור)
הצדדים מגיעים להסכם — לעיתים לפני הדיון, לעיתים תוך כדי — ובית המשפט נותן תוקף של פסק דין להסכם. יתרון: הסכום ידוע מראש, לעיתים מופחת. חיסרון: ברגע שניתן — מחייב כמו כל פסק דין אחר. ביטול פסק דין בהסכמה קשה מאוד — נדרש להוכיח פגם ברצון (כפייה, עושק, טעות יסודית).
פסק דין בהיעדר (פסק דין עקב אי-הגשת הגנה / אי-התייצבות)
ניתן כשהנתבע לא הגיש כתב הגנה בזמן, או לא הגיע לדיון שהוזמן אליו כדין. הנושה מבקש פסק דין בהיעדר, ובית המשפט נותן אותו — לרוב מבלי לבחון לעומק את ראיות הנושה. זהו סוג פסק הדין שניתן לבטל בתנאים מסוימים — ראה סעיף הבא.
חשוב: פסק דין בהיעדר — הסיכוי הגדול לביטול
אם ניתן נגדך פסק דין בהיעדר — זוהי בדרך כלל ההזדמנות הטובה ביותר שלך. בקשת ביטול לפי תקנה 201 נתקלת לעיתים קרובות בגישה מקלה מצד בית המשפט, בעיקר כשיש ספק בנוגע להמצאה.
פסק דין לאחר משפט מלא
ניתן לאחר שמיעת ראיות משני הצדדים, חקירות עדים, וסיכומים. בית המשפט בוחן לעומק את גרסאות הצדדים. על פסק דין זה ניתן לערער — אך לא לבקש ביטול לפי תקנה 201. ערעור מוגש לבית משפט ממדרגה עליונה: פסק דין של שלום — לבית משפט מחוזי; פסק דין של מחוזי — לבית המשפט העליון.
פסק דין חלקי / פסק דין ביניים
במקרים שבהם התביעה כוללת מספר עניינים, בית המשפט עשוי לתת פסק דין חלקי לגבי חלק מהנושאים ולהשאיר חלקים אחרים פתוחים. פסק דין חלקי ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל עם קבלתו — גם לפני סיום כל ההליך.
פסק דין כלכלי בהליך מהיר (תביעות קטנות)
בבית משפט לתביעות קטנות (עד 38,600 ₪ נכון ל-2026) ניתן פסק דין בדרך כלל לאחר דיון קצר. ערעור על פסק דין בתביעות קטנות מוגש לבית משפט מחוזי תוך 15 יום (ולא 45 יום) — ובנימוקים מוגבלים יותר.
ביטול פסק דין שניתן בהיעדר — תקנה 201
אם ניתן נגדך פסק דין בהיעדר, יש לך כלי משפטי ייעודי: בקשת ביטול לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. כלי זה נועד למנוע עיוות דין במקרים שבהם הנתבע לא יכול היה להגן על עצמו.
מתי ניתן לבטל
- לא קיבלת המצאה כדין — הכתובת שלך הייתה שגויה, הזימון לא הגיע, השליח לא מסר לידיך ישירות. זהו המצב החזק ביותר לביטול — אם ההמצאה פגומה, פסק הדין עצמו עשוי להיות בטל מעיקרו.
- לא ידעת על הדיון — ידעת על התביעה אך לא על מועד הדיון הספציפי.
- לא יכולת להגיע — נסיבות חריגות שמנעו ממך להתייצב: אשפוז, נסיעה דחופה לחו"ל, פגע בלתי נמנע.
- לא הגשת כתב הגנה בזמן — ייתכן שגם כאן ניתן לבקש הארכת מועד בנסיבות מיוחדות.
מה צריך להוכיח
על מנת שהבקשה תתקבל, עליך להוכיח שני תנאים מצטברים:
- טעם סביר לאי-ההגעה לדיון — הסבר מניח את הדעת מדוע לא הגעת. "שכחתי" לרוב לא ייחשב טעם סביר. "לא קיבלתי הזמנה", "הייתי מאושפז", "הייתי בחו"ל" — כן.
- הגנה לכאורה — עליך להראות שיש לך טענות הגנה ממשיות לגוף התביעה. אינך צריך לנצח בשלב זה — רק להראות שיש תוכן ממשי בצד שלך.
מועד קריטי: 30 יום בלבד
בקשת ביטול יש להגיש תוך 30 יום מהיום שנודע לך על פסק הדין. אם חלפו יותר מ-30 יום, בית המשפט עשוי לדחות את הבקשה על הסף, גם אם הנסיבות טובות. ייתכן שניתן לקבל ארכה בנסיבות יוצאות דופן, אך אל תסמוך על כך. פעל מיד.
שלב אחרי שלב — הגשת בקשת ביטול
- 1 בדוק את תיק בית המשפט: כנס לאזור האישי ב-gov.il ובדוק פרטי התיק: מתי ניתן פסק הדין, האם יש רשומת המצאה, ובאיזה אופן.
- 2 אסוף ראיות לאי-ידיעה: תדפיסי דואר, אישורי נסיעה, מסמכים רפואיים — כל מה שמוכיח שלא ידעת.
- 3 הכן כתב הגנה: כתוב את טענות ההגנה שלך לגוף התביעה — מדוע לדעתך אינך חייב (או חייב פחות).
- 4 הגש לבית המשפט: הגש בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט שנתן אותו, בצירוף תצהיר מאומת, ראיות, וכתב הגנה.
- 5 בקש עיכוב הוצאה לפועל במקביל: הגש את אישור הגשת הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל ובקש "עיכוב הליכים" עד לסיום הדיון בבקשה.
- 6 הגע לדיון: בית המשפט יקבע דיון בבקשה. אם הבקשה תתקבל — פסק הדין בהיעדר יבוטל והתיק יחזור לניהול רגיל. אם תידחה — יש אפשרות לערעור.
לסיוע בהגשת התנגדות או ביטול פסק דין, ראה גם את המדריך על התנגדות לתיק הוצאה לפועל.
ערעור על פסק דין — מתי, איך, ומה הדרישות
ערעור הוא ההליך שבו אתה פונה לבית משפט גבוה יותר ומבקש ממנו לבחון מחדש את פסיקת הערכאה הנמוכה. בניגוד לבקשת ביטול (שמיועדת לפסקי דין בהיעדר), ערעור מתאים לכל סוג פסק דין — כולל פסק דין לאחר משפט מלא.
מועד הגשת ערעור
לוחות הזמנים לפי ערכאה
- בית משפט שלום → בית משפט מחוזי: 45 יום מיום מתן פסק הדין
- בית משפט מחוזי → בית המשפט העליון: 45 יום (ערעור ברשות — לרוב דרושה רשות מיוחדת)
- תביעות קטנות → בית משפט מחוזי: 15 יום בלבד
- בית דין לעבודה: 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה
אגרת ערעור: הגשת ערעור כרוכה בתשלום אגרה. שיעור האגרה נגזר מסכום התביעה ומסוג הערכאה. עבור בעלי הכנסה נמוכה, ניתן לבקש פטור מאגרה (סעד משפטי בגין דלות).
האם ערעור עוצר את הוצאה לפועל?
טעות נפוצה: ערעור לא עוצר גבייה באופן אוטומטי
הגשת ערעור אינה מפסיקה באופן אוטומטי את הליכי ההוצאה לפועל. הנושה רשאי להמשיך בגבייה בזמן שהערעור תלוי ועומד. כדי לעצור את הגבייה, עליך לבקש מבית המשפט שלפניו הוגש הערעור "צו עיכוב ביצוע" (נקרא גם "עיכוב ביצוע פסק הדין עד לתוצאות הערעור"). הצו אינו ניתן אוטומטית — עליך לשכנע את בית המשפט שיש לך סיכויי ערעור ממשיים ושהנזק מהגבייה עולה על הנזק לנושה.
על מה ניתן לערער?
ערעור הוא על טעות משפטית (שגיאה ביישום הדין) או על ממצא עובדתי בוטה (כשהמסקנה העובדתית של בית המשפט חורגת מהראיות). ערעור אינו "משפט מחדש" — לא מביאים ראיות חדשות.
למידע נוסף על הגשת ערעור, ראה את המדריך על ערעור על הוצאה לפועל.
כדאיות ערעור
לפני שמגישים ערעור, שקול: מה סיכויי ההצלחה? מה עלות הייצוג? האם אפשר להגיע להסדר עם הנושה בינתיים? ערעור לשמו בלבד, ללא בסיס מוצק, עלול להוסיף הוצאות ואפילו לגרום לחיוב בהוצאות לנושה.
כמה זמן הנושה יכול לגבות על פי פסק דין — 25 שנה
אחת העובדות הקריטיות שכל חייב חייב לדעת: פסק דין אינו מתיישן ב-7 שנים.
תוקף פסק דין: 25 שנה
לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות של פסק דין חלוט היא 25 שנה מיום מתן פסק הדין. זאת לעומת חוב אזרחי רגיל (הלוואה, שיק, חוזה) שמתיישן ב-7 שנים. ההפרש עצום — ועלול להפתיע חייבים שחשבו שהזמן עבד לטובתם.
מה המשמעות המעשית?
דוגמה: ניתן נגדך פסק דין בשנת 2005 על חוב של 50,000 ₪. לא שולם. בשנת 2010 הנושה ניסה לגבות ולא הצליח. בשנת 2025 — לאחר 20 שנה — הנושה פותח מחדש תיק הוצאה לפועל. פסק הדין עדיין בתוקף! הנושה יכול לפעול עד שנת 2030 לפחות. בנוסף, ריבית פיגורים בגובה ריבית בנק ישראל + 3% (בקירוב) ממשיכה להצטבר לאורך כל התקופה — כך שהחוב המקורי עשוי להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.
לעומת זאת, אם הנושה מחזיק חוב ללא פסק דין שנוצר ב-2005 — החוב כבר התיישן ב-2012. ההבדל בין 7 שנים ל-25 שנה הוא אחד החשובים בדיני הגבייה בישראל.
לפרטים על התיישנות חוב ללא פסק דין, ראה את המדריך המלא על התיישנות חוב בהוצאה לפועל.
מה לעשות כשיש פסק דין נגדך — שלב אחרי שלב
גילית שניתן נגדך פסק דין — אל תיבהל, אבל גם אל תתעלם. הנה המפת פעולה:
שלב 1: בדוק האם פסק הדין תקין
שאל את עצמך:
- האם קיבלת המצאה (זימון לדיון, כתב תביעה) כדין?
- האם הכתובת שלך בתיק הייתה נכונה?
- האם בית המשפט היה מוסמך לדון בתביעה (סמכות מקומית, ענינית)?
- האם החוב שבגינו ניתן פסק הדין הוא חוב שלך בכלל?
אם ישנן בעיות בהמצאה או בסמכות — יתכן שיש בסיס לביטול פסק הדין.
שלב 2: בדוק אפשרות ביטול או ערעור
- אם ניתן בהיעדר: בקשת ביטול לפי תקנה 201 — תוך 30 יום מיום הידיעה. ראה סעיף 3.
- אם ניתן לאחר משפט: ערעור — תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. ראה סעיף 4.
- בשני המקרים: שקול לקבל ייעוץ עורך דין לפני שמחליטים.
שלב 3: הגש צו תשלומים מיד
גם אם אתה מתכוון להגיש ערעור או לנהל משא ומתן, הגש בקשה לצו תשלומים מיד. צו תשלומים מגדיר לוח תשלומים חודשי שאתה יכול לעמוד בו — ובזמן שהוא בתוקף ואתה עומד בו, הנושה מוגבל בשימוש בכלי גבייה אגרסיביים יותר (עיקולים, הגבלות).
צו תשלומים — ההגנה המיידית הזמינה ביותר
הגשת בקשה לצו תשלומים היא צעד שכמעט כל חייב יכול לנקוט עצמאית, ללא עורך דין, דרך האזור האישי ב-gov.il. היא עוצרת את גלגל הגבייה ומאפשרת לך לנשום ולהתארגן. אל תחכה לדיון ראשון עם הנושה — הגש עוד היום.
לפרטים מלאים על הגשת צו תשלומים, ראה את המדריך צו תשלומים בהוצאה לפועל.
שלב 4: נסה הסדר ישיר עם הנושה
לרוב הנושים יש אינטרס לגבות כסף בפועל, ולא רק לנצח בבית משפט. פנייה יזומה, הצעה ריאלית לפריסת חוב, ולעיתים גם הנחה בתמורה לתשלום מלא — כל אלה אפשרויות ממשיות. אם מגיעים להסכם — ודא שהוא מוגש לאישור בית המשפט / לשכת ההוצאה לפועל, לפני שאתה משלם.
ראה גם המדריך על הסדר חוב עם נושים.
פסק דין נגד חברה — הרמת מסך התאגדות
חברה בע"מ היא אישיות משפטית עצמאית. פסק דין נגד חברה אינו, כשלעצמו, פסק דין נגד בעלי המניות או המנהלים. הנושה לא יכול לגבות את חוב החברה מהרכוש האישי שלך — אלא אם קיימת ערבות אישית שחתמת עליה, או אלא אם בית המשפט "מרים את מסך ההתאגדות".
מהי הרמת מסך ההתאגדות?
הרמת מסך היא החלטה שיפוטית שמבטלת את ההפרדה בין החברה לבין בעלי מניותיה, ומטילה על הבעלים / המנהלים אחריות אישית לחובות החברה.
מתי בית המשפט מרים מסך?
- ניצול לרעה של מסך ההתאגדות — הפעלת החברה לשם הטעיית נושים, מעשי מרמה, גרם נזק במצב שהבעלים ידעו שאין לחברה אפשרות לשלם.
- ערבוב נכסים — שימוש בנכסי החברה לצרכים אישיים ולהפך, ללא הפרדה חשבונאית.
- חברה "קש" — חברה ללא עצמאות ממשית שמשמשת רק כמעטה לפעילות אישית.
- רשלנות ניהול — המשך ניהול עסק חדל פירעון ולקיחת התחייבויות כשידוע שלא ניתן לעמוד בהן.
ערבות אישית — מסלול שונה לגמרי
אם חתמת על ערבות אישית לחובות החברה (נפוץ בהלוואות עסקיות, שכירות מסחרית וכדומה), הנושה יכול לתבוע אותך ישירות — גם ללא הרמת מסך. הערבות יוצרת חיוב אישי עצמאי. פסק דין נגד החברה + ערבות אישית = פסק דין אפקטיבי גם נגדך. בדוק כל מסמך שחתמת עליו — אם מופיעה המילה "ערב" לצד שמך, כנראה שאתה ערב.
טבלה: פסק דין לעומת חוב ללא פסק דין
להבנת עוצמת פסק הדין, הנה השוואה מרוכזת בין חוב שיש עליו פסק דין לבין חוב שאין עליו:
| פרמטר | חוב ללא פסק דין | חוב עם פסק דין |
|---|---|---|
| תקופת התיישנות | 7 שנים מיום יצירת העילה | 25 שנה מיום מתן פסק הדין |
| האם ניתן לפתוח הוצאה לפועל ישירות | לא (צריך לתבוע קודם) | כן — מיד לאחר 30 יום מהפסיקה |
| יכולת עיקול | לא ניתן ישירות (צריך פסק דין) | כן — בנק, משכורת, נכסים, רכב |
| הגבלות אישיות | לא (ללא פסק דין) | כן — עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה |
| ריבית פיגורים | לפי הסכם / ריבית חוקית | ריבית פסיקתית (בנק ישראל + 3%) על מלוא הסכום מיום מתן פסק הדין |
| אפשרות ביטול ישירה | ניתן לתגמר, לסלק, לדחות בטענות | ביטול רק בנסיבות מיוחדות (פסק בהיעדר) / ערעור |
| אחריות החייב | ניתן להתגונן בסעיפי חוזה, קיזוז, טענות | הפסיקה סופית — לא ניתן לשוב ולהתגונן לגוף העניין |
| חיפוש נכסים | מוגבל ללא פסק דין | רשות האכיפה מחפשת נכסים ביזמתה |
| מניין ההתיישנות מתחיל מחדש | בכל תשלום או הודאה בחוב | הסכום קבוע בפסיקה — ריבית נצברת ללא הפסקה |
מסקנה מעשית: אם יש לך חוב ישן ללא פסק דין — עלייך לפעול לפני שהנושה מגיש תביעה. ברגע שניתן פסק דין, כל האיזונים משתנים לרעתך.
שאלות נפוצות — פסק דין בהוצאה לפועל
מה קורה אחרי שניתן פסק דין כספי נגדי?
לאחר 30 יום, הנושה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל עם פסק הדין כבסיס לגבייה. ברגע שנפתח תיק, הנושה יכול לבקש עיקולים (חשבון בנק, משכורת, נכסים, רכב), הגבלות אישיות (עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה), ומינוי כונס נכסים. פסק הדין נהפך לנשק גבייה רב-עוצמה — ולכן חשוב להגיש צו תשלומים מיד.
כמה זמן הנושה יכול לנסות לגבות לפי פסק דין?
תקופת ההתיישנות של פסק דין חלוט היא 25 שנה ממועד מתן פסק הדין. זאת לעומת חוב אזרחי רגיל שמתיישן ב-7 שנים. אם ניתן נגדך פסק דין ב-2005, הנושה יכול לנסות לגבות עד 2030 ומעלה.
האם ניתן לבטל פסק דין שניתן מבלי שידעתי על הדיון?
כן, בתנאים מסוימים. אם לא קיבלת המצאה כדין — זהו בסיס חזק לביטול. גם אם קיבלת אבל לא יכולת להגיע מסיבה שיש בה "טעם סביר", ניתן לבקש ביטול לפי תקנה 201. עליך להגיש בקשה תוך 30 יום מהיום שנודע לך על פסק הדין, ולהוכיח טעם סביר + הגנה לכאורה.
האם הגשת ערעור עוצרת את הליכי הגבייה?
לא אוטומטית. ערעור בלבד אינו מפסיק הוצאה לפועל. כדי לעצור את הגבייה בזמן הערעור, יש לבקש במפורש מבית המשפט צו עיכוב ביצוע. הצו ניתן רק אם בית המשפט משוכנע שיש סיכויי ערעור ממשיים וכי הנזק מהגבייה עולה על הנזק לנושה מהמתנה.
קיבלתי פסק דין נגד חברה שלי — האם הנושה יכול לגבות ממני אישית?
בדרך כלל לא — חברה בע"מ מגינה על בעלי מניות מאחריות אישית. אולם אם חתמת על ערבות אישית (נפוץ בהלוואות עסקיות), הנושה יכול לתבוע אותך ישירות. בנוסף, בית המשפט עשוי "להרים את מסך ההתאגדות" במקרים של מרמה, ערבוב נכסים, או ניהול רשלני שגרם לנזק מכוון.
מה ההבדל בין פסק דין בהסכמה לפסק דין לאחר משפט?
פסק דין בהסכמה ניתן כשהצדדים מגיעים להסכם פשרה ובית המשפט מאשר אותו. פסק דין לאחר משפט ניתן לאחר שמיעת ראיות וטיעונים מלאים. שניהם בעלי אותה עוצמת אכיפה. ההבדל: ביטול פסק דין בהסכמה כמעט בלתי אפשרי ללא הוכחת פגם ברצון; ערעור על פסק דין לאחר משפט — אפשרי תוך 45 יום.
כמה זמן יש לי לשלם לפני שהנושה פותח הוצאה לפועל?
לפי החוק, הנושה יכול לפתוח תיק הוצאה לפועל 30 יום לאחר מתן פסק הדין. בפועל, נושים לעיתים ממתינים יותר — כדי לנהל משא ומתן. אבל אם לא שילמת ולא יצרת קשר תוך 30 יום — הנושה רשאי לפתוח תיק בכל עת. הגש צו תשלומים לפני שהנושה פותח תיק — זה עדיין אפשרי ומומלץ.
האם הריבית על פסק דין ממשיכה לגדול לאורך שנים?
כן. על סכום פסק דין חלה ריבית פסיקתית מרגע מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. שיעור הריבית נקבע לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה — בדרך כלל ריבית בנק ישראל + 3%. לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל, מצטברות גם הוצאות גבייה: אגרות, שכר טרחת עורך דין של הנושה, ועוד. חוב שלא שולם צובר ריבית והוצאות ומגיע לסכומים גבוהים בהרבה מהסכום המקורי.
מדריכים קשורים לנושא פסק דין