נתוני הוצאה לפועל בישראל 2025–2026
נתונים, סטטיסטיקות ועובדות על מצב החוב והוצאה לפועל בישראל. מקור: רשות האכיפה והגבייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל.
עודכן לאחרונה: מרץ 2026
נתוני מאקרו — מצב ההוצאה לפועל בישראל
~570,000
חייבים עם תיק פעיל
המחזיקים כ-2 מיליון תיקים (2025)
~60 מיליארד ₪
סכום חוב כולל
אומדן 2025
~12%
מהמשפחות בישראל
עם תיק פעיל — אומדן
~45%
מהחייבים
מתחת לגיל 45 — אומדן
ישראל מדורגת בין המדינות המפותחות עם שיעור גבוה יחסית של חייבים בהליכי גביה מוסדרים. נכון לשנת 2025, מעל חצי מיליון חייבים רשומים בהוצאה לפועל, והם מחזיקים יחד כ-2 מיליון תיקים פתוחים בלשכות ברחבי הארץ — פי שלושה מהנתון בשנת 2000.
הגדילה החדה בנפח התיקים נובעת משילוב של: מחירי דיור שעלו מהר ממשכורות, נגישות גבוהה לאשראי צרכני, וגל האשראי שקדם למשבר הקורונה (2020).
77% מהחייבים מגיעים לדיוני הוצאה לפועל ללא ייצוג משפטי. רבים אינם מגישים בקשות שיכולות להקל עליהם — לרוב מחוסר מודעות לזכויות ולאפשרויות העומדות בפניהם.
התפלגות לפי סוג נושה
חובות בנקאיים ואשראי מהווים 60% מסך התיקים, אך אלו בדרך כלל תיקים גדולים יותר בסכומם. חובות לרשויות מקומיות הם לרוב קטנים יותר אך מתנהלים בנפרד ועלולים לצבור ריבית גבוהה יחסית.
ריבית ועלויות — כמה גדל החוב?
ריבית פיגורים (תיקון 9)
משתנה רבעונית
הריבית השקלית ודמי הפיגורים מתעדכנים ומתפרסמים על ידי החשב הכללי
גידול חוב ממוצע לשנה
8%–12%
גידול שנתי אופייני בחוב ללא טיפול, כולל ריבית, הצמדה ואגרות
אגרת פתיחת תיק
1%–3%
מסכום החוב הפתוח, גבוהה יותר לתיקים מסוג מסוים
דוגמה מספרית: חוב מקורי של 50,000 ₪ שנפתח ב-2020, ללא כל טיפול, יכול לגדול ל-80,000–90,000 ₪ עד 2025 — גידול של 60%–80% תוך חמש שנים. הריבית המורכבת יחד עם אגרות והוצאות גבייה יוצרים תמריץ חזק לפעולה מוקדמת.
תיקון 9 (ינואר 2025) שינה את שיטת חישוב הריבית לטובת החייבים: הריבית השקלית ודמי הפיגורים נקבעים במנגנונים נפרדים, והשיעורים המדויקים מתפרסמים מדי רבעון על ידי החשב הכללי. לבדיקת הסכום המדויק בתיק שלך — עבור לבדיקת היתרה הרשמית.
הצלחת הסדרים — מה הסיכויים?
רשות האכיפה והגבייה אינה מפרסמת שיעורי הצלחה רשמיים לפי סוג הסדר. ההערכות הבאות מבוססות על דפוסים מוכרים מהפרקטיקה — לא על סטטיסטיקה רשמית.
רוב
החייבים שעומדים בצו תשלומים לאורך זמן
מסיימים את ההסדר או מגיעים להסדר מוסכם עם הנושה — בלי עיקולים חדשים בדרך
כ-3–4
שנים עד הפטר בחדלות פירעון
כ-3 שנים מצו פתיחת ההליכים וכ-4 שנים מההגשה ועד ההפטר, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
צו תשלומים
בקשה מוסדרת עם הוכחות הכנסה והוצאות מתקבלת ברוב המקרים — גובה התשלום נקבע לפי היכולת
איחוד תיקים
מאחד את כל החובות לתשלום חודשי אחד — מאושר לרוב כשעומדים בתנאי הסף ומגישים כהלכה
הגנה על בית מגורים
בקשות לעיכוב מכירת דירת מגורים יחידה שמוגשות בשלב מוקדם ומגובות במסמכים מתקבלות ברוב המקרים
חדלות פירעון — הפטר
חייב שעומד בתוכנית התשלומים ובחובות הדיווח מקבל בסוף ההליך הפטר מרוב החובות
לשכות הוצאה לפועל — 15 לשכות ברחבי ישראל
הלשכות פועלות תחת רשות האכיפה והגבייה. כתובות לפניות ולהגשת מסמכים:
תל אביב
רח׳ ויצמן 1
ירושלים
רח׳ שלומציון המלכה 1
חיפה
רח׳ פל-ים 15
ראשון לציון
רח׳ הכרמל 39
פתח תקווה
רח׳ אחד העם 15
נתניה
רח׳ הרצל 24
באר שבע
רח׳ הנשיא 1
אשדוד
רח׳ שינקין 1
בני ברק
רח׳ רבי עקיבא 84
חולון
רח׳ וייצמן 1
רמת גן
רח׳ ביאליק 49
אשקלון
רח׳ הציונות 4
נצרת
רח׳ פאולוס השישי 57
כפר סבא
רח׳ ויצמן 7
הרצליה
רח׳ בן גוריון 14
* הכתובות הן לצורך הדגמה. לכתובות המדויקות והעדכניות — אתר רשות האכיפה והגבייה.
ציר זמן — חקיקה מרכזית בהוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 נחקק ויצר את המסגרת המשפטית הבסיסית לגביית חובות בישראל דרך לשכות הוצאה לפועל.
תיקון 29 — איחוד תיקים
תיקון משמעותי שאיפשר לחייבים לאחד את כל תיקי ההוצאה לפועל שלהם לתיק אחד עם תשלום חודשי אחד בהתאם ליכולת הפירעון.
חוק חדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (בתוקף מספטמבר 2019) — רפורמה מקיפה שהחליפה את פקודת פשיטת הרגל ויצרה מסלול שיקום המסתיים בהפטר.
תיקון 69 — ביטול הגבלת רישיון נהיגה
תיקון 69 לחוק ההוצאה לפועל (בתוקף מ-10.2.2022) ביטל את האפשרות להגביל רישיון נהיגה של חייבים, וההגבלות הקיימות בוטלו אוטומטית.
תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית
תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בתוקף ינואר 2025) שינה את ריבית הפיגורים ומשפיע על חישוב הריבית בכל תיקי ההוצאה לפועל.
השפעה על אשראי ותעסוקה
השפעה על נגישות לאשראי
חסימת אשראי בנקאי
חייבים בהוצאה לפועל מסומנים בנתוני אשראי ולרוב לא יכולים לקבל הלוואות, משכנתאות, או כרטיסי אשראי חדשים.
ריבית גבוהה יותר
חייבים שמצליחים לקבל אשראי (לרוב חוץ-בנקאי) משלמים בדרך כלל ריבית גבוהה משמעותית מהממוצע, מה שעלול להוביל לסחרור חובות.
קושי בפתיחת חשבון עסקי
עצמאיים עם תיק הוצאה לפועל פעיל מתקשים לפתוח חשבון עסקי — מה שמגביל את יכולת ההתאוששות הכלכלית.
השפעה על תעסוקה
עיכוב יציאה מהארץ
חייבים בסכומים גבוהים עלולים לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ — מה שמגביל נסיעות עסקיות ועבודה בחו"ל.
עיסוקים מורשים
בעלי מקצועות מוסדרים (רואי חשבון, עורכי דין, רופאים) עלולים לאבד רישיון עיסוק בגין פשיטת רגל לא מטופלת.
עיקול שכר
נשאר בידי החייב סכום מוגן לפי הרכב המשפחה (2,596–5,289 ₪ נטו, 2026) והיתרה ניתנת לעיקול. בפועל הרשם קובע את גובה הניכוי, וניתן לבקש הפחתה.
נתון מפתח: פגיעה מצטברת
מחקר הלמ"ס (2023) מצא כי משפחות עם תיק הוצאה לפועל פעיל מוציאות בממוצע 22% פחות על מזון, חינוך ובריאות בהשוואה למשפחות בעלות אותה רמת הכנסה ללא תיק — עדות לפגיעה הרחבה שחורגת הרבה מעבר לסכום החוב הספציפי.
מקורות ואזכורים
הנתונים בדף זה לקוחים ממקורות ממשלתיים וציבוריים מהימנים. לחץ על כל מקור לגישה ישירה:
רשות האכיפה והגבייה
גורם ממשלתי רשמידוחות שנתיים, נתוני תיקים פעילים, ותעריפים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נתונים סטטיסטייםנתוני משפחות בחוב, התפלגות גילאים, והשפעות כלכליות.
בנק ישראל
נתוני אשראידוחות יציבות פיננסית, נתוני אשראי צרכני, וסקרי חוב משקי בית.
ספר החוקים — חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967
מקור משפטי ראשונינוסח החוק המלא כולל כל תיקוניו.
כל-זכות — הוצאה לפועל
מידע לאזרחמדריכים בשפה פשוטה לזכויות חייבים, מוכר על ידי המדינה.