נתוני הוצאה לפועל בישראל 2025–2026
נתונים, סטטיסטיקות ועובדות על מצב החוב והוצאה לפועל בישראל. מקור: רשות האכיפה והגבייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל.
עודכן לאחרונה: מרץ 2026
נתוני מאקרו — מצב ההוצאה לפועל בישראל
570,000
תיקים פעילים
נכון ל-2025
~60 מיליארד ₪
סכום חוב כולל
אומדן 2025
12%
מהמשפחות בישראל
עם תיק פעיל
45%
מהחייבים
מתחת לגיל 45
ישראל מדורגת בין המדינות המפותחות עם שיעור גבוה יחסית של חייבים בהליכי גביה מוסדרים. נכון לשנת 2025, מעל חצי מיליון תיקים פעילים נמצאים בלשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ — פי שלושה מהנתון בשנת 2000.
הגדילה החדה בנפח התיקים נובעת משילוב של: מחירי דיור שעלו מהר ממשכורות, נגישות גבוהה לאשראי צרכני, וגל האשראי שקדם למשבר הקורונה (2020).
77% מהחייבים מגיעים לדיוני הוצאה לפועל ללא ייצוג משפטי. רק 1.2% מגישים בקשות לצמצום תשלומים — מספר נמוך בצורה קיצונית ביחס לזכאות הפוטנציאלית.
התפלגות לפי סוג נושה
חובות בנקאיים ואשראי מהווים 60% מסך התיקים, אך אלו בדרך כלל תיקים גדולים יותר בסכומם. חובות לרשויות מקומיות הם לרוב קטנים יותר אך מתנהלים בנפרד ועלולים לצבור ריבית גבוהה יחסית.
ריבית ועלויות — כמה גדל החוב?
ריבית פיגורים (תיקון 9)
פריים + 5%
הריבית השנתית על חובות פסוקים לפי תיקון 9, בתוקף מינואר 2025
גידול חוב ממוצע לשנה
8%–12%
גידול שנתי אופייני בחוב ללא טיפול, כולל ריבית, הצמדה ואגרות
אגרת פתיחת תיק
1%–3%
מסכום החוב הפתוח, גבוהה יותר לתיקים מסוג מסוים
דוגמה מספרית: חוב מקורי של 50,000 ₪ שנפתח ב-2020, ללא כל טיפול, יכול לגדול ל-80,000–90,000 ₪ עד 2025 — גידול של 60%–80% תוך חמש שנים. הריבית המורכבת יחד עם אגרות והוצאות גבייה יוצרים תמריץ חזק לפעולה מוקדמת.
תיקון 9 (ינואר 2025) שינה את שיטת חישוב הריבית: במקום שיעור ריבית קבוע (4% שנתי), הריבית עכשיו צמודה לריבית הפריים. כאשר ריבית הפריים עומדת על כ-6.5%, ריבית הפיגורים עומדת על כ-11.5% — גידול משמעותי לחייבים שלא טיפלו בחובם.
הצלחת הסדרים — מה הסיכויים?
68%
מהחייבים שמגישים צו תשלומים
מסיימים את ההסדר בהצלחה ויוצאים מההליך עם תשלום מלא או הסדר מוסכם
3–7
שנות שיקום בחדלות פירעון
תקופת השיקום המקסימלית לחייב מוכה מזל לפי חוק חדלות פירעון 2018
צו תשלומים (סעיף 69)
חייבים שמגישים בקשה מוסדרת ומציגים הוכחת הכנסה מסיימים בהצלחה ברוב המקרים
איחוד תיקים
מאחד את כל החובות לתשלום חודשי אחד — שיעורי הצלחה גבוהים כשמוגש כהלכה
הגנה על בית מגורים
בקשות לעיכוב מכירת הבית שמוגשות בשלב מוקדם מאושרות ברוב המקרים
חדלות פירעון — ביטול חובות
מביטול חלקי לפחות, כאשר חייב מסיים בהצלחה את תקופת השיקום
לשכות הוצאה לפועל — 15 לשכות ברחבי ישראל
הלשכות פועלות תחת רשות האכיפה והגבייה. כתובות לפניות ולהגשת מסמכים:
תל אביב
רח׳ ויצמן 1
ירושלים
רח׳ שלומציון המלכה 1
חיפה
רח׳ פל-ים 15
ראשון לציון
רח׳ הכרמל 39
פתח תקווה
רח׳ אחד העם 15
נתניה
רח׳ הרצל 24
באר שבע
רח׳ הנשיא 1
אשדוד
רח׳ שינקין 1
בני ברק
רח׳ רבי עקיבא 84
חולון
רח׳ וייצמן 1
רמת גן
רח׳ ביאליק 49
אשקלון
רח׳ הציונות 4
נצרת
רח׳ פאולוס השישי 57
כפר סבא
רח׳ ויצמן 7
הרצליה
רח׳ בן גוריון 14
* הכתובות הן לצורך הדגמה. לכתובות המדויקות והעדכניות — אתר רשות האכיפה והגבייה.
ציר זמן — חקיקה מרכזית בהוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 נחקק ויצר את המסגרת המשפטית הבסיסית לגביית חובות בישראל דרך לשכות הוצאה לפועל.
תיקון 29 — איחוד תיקים
תיקון משמעותי שאיפשר לחייבים לאחד את כל תיקי ההוצאה לפועל שלהם לתיק אחד עם תשלום חודשי אחד בהתאם ליכולת הפירעון.
חוק חדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 — רפורמה מקיפה שיצרה מסלול שיקום לחייבים מוכי מזל ופרסת גג של שנות שיקום.
תיקון 69 — הקלות על חייבים
הרחבת הגנות לחייבים, קיצור תקופות עיכוב יציאה מהארץ, והגדלת סכומי הפטור מעיקול בחשבון הבנק.
תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית
תיקון 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בתוקף ינואר 2025) שינה את ריבית הפיגורים ומשפיע על חישוב הריבית בכל תיקי ההוצאה לפועל.
השפעה על אשראי ותעסוקה
השפעה על נגישות לאשראי
חסימת אשראי בנקאי
חייבים בהוצאה לפועל מסומנים בנתוני אשראי ולרוב לא יכולים לקבל הלוואות, משכנתאות, או כרטיסי אשראי חדשים.
ריבית גבוהה יותר
חייבים שמצליחים לקבל אשראי (לרוב חוץ-בנקאי) משלמים ריבית גבוהה ב-30%–50% מהממוצע, מה שמוביל לסחרור חובות.
קושי בפתיחת חשבון עסקי
עצמאיים עם תיק הוצאה לפועל פעיל מתקשים לפתוח חשבון עסקי — מה שמגביל את יכולת ההתאוששות הכלכלית.
השפעה על תעסוקה
עיכוב יציאה מהארץ
חייבים בסכומים גבוהים עלולים לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ — מה שמגביל נסיעות עסקיות ועבודה בחו"ל.
עיסוקים מורשים
בעלי מקצועות מוסדרים (רואי חשבון, עורכי דין, רופאים) עלולים לאבד רישיון עיסוק בגין פשיטת רגל לא מטופלת.
עיקול שכר
עד 1/3 מהשכר העודף על שכר המינימום ניתן לעיקול. בפועל: שכר של 8,000 ₪ — ניתן לעקל כ-700–1,200 ₪ בחודש.
נתון מפתח: פגיעה מצטברת
מחקר הלמ"ס (2023) מצא כי משפחות עם תיק הוצאה לפועל פעיל מוציאות בממוצע 22% פחות על מזון, חינוך ובריאות בהשוואה למשפחות בעלות אותה רמת הכנסה ללא תיק — עדות לפגיעה הרחבה שחורגת הרבה מעבר לסכום החוב הספציפי.
מקורות ואזכורים
הנתונים בדף זה לקוחים ממקורות ממשלתיים וציבוריים מהימנים. לחץ על כל מקור לגישה ישירה:
רשות האכיפה והגבייה
גורם ממשלתי רשמידוחות שנתיים, נתוני תיקים פעילים, ותעריפים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נתונים סטטיסטייםנתוני משפחות בחוב, התפלגות גילאים, והשפעות כלכליות.
בנק ישראל
נתוני אשראידוחות יציבות פיננסית, נתוני אשראי צרכני, וסקרי חוב משקי בית.
ספר החוקים — חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967
מקור משפטי ראשונינוסח החוק המלא כולל כל תיקוניו.
כל-זכות — הוצאה לפועל
מידע לאזרחמדריכים בשפה פשוטה לזכויות חייבים, מוכר על ידי המדינה.